1. אם המבוטח התחיל לעבוד במהלך השנה הראשונה לאחר השחרור, עליו לצבור תקופת עבודה בפועל של 6 חודשים מלאים לפחות (רצופים או לא רצופים) ובתוכם 150 ימי עבודה שאותם עליו להשלים בתוך מסגרת הזמן של שנתיים מיום השחרור משירות סדיר.
 
• על המבוטח לעבוד 150 ימי עבודה בפועל במשרה מלאה, 8 שעות ליום לפחות. לא יילקחו לחישוב ימי מחלה או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי כגון: ימי מילואים, דמי פגיעה, דמי תאונה.
  שים לב - אם במקום העבודה מקובל לעבוד 5 ימים - בעד כל שבוע בו עבד 5 ימים בפועל, יחושב לו 6 ימים לעניין צבירת ימי עבודה.

2. מי שהחל לעבוד לאחר שחלפה שנה מיום השחרור, עליו להיות זכאי לדמי אבטלה ביום תחילת העבודה הנדרשת. גם מי שהחל את העבודה הנדרשת בשנה השנייה, עליו להשלים 150 ימי עבודה בפועל בתוך מסגרת הזמן של שנתיים מיום השיחרור משירות סדיר.

• הזכאות לדמי אבטלה מותנית בצבירת תקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה, כלומר 12 חודשי עבודה מתוך ה-18 חודשים שקדמו ליום הראשון לחודש שבו התחילה העבודה הנדרשת.

  שים לב - גם תקופה של עד שישה חודשי שירות סדיר\לאומי תילקח בחשבון לצבירת תקופת אכשרה לאבטלה במידה והיא נמצאת בתוך מסגרת הזמן של 18 החודשים שקדמו ליום הראשון לחודש שבו התחילה העבודה הנדרשת.
 

הערות:

• מי ששירת בשירות מילואים במהלך השנתיים שלאחר השחרור משירות חובה, תוארך התקופה בה יוכל לעבוד בעבודה נדרשת כאורך תקופת המילואים שביצע.
• מספר שעות העבודה, רבות ככל שיהיו, בתוך יממה אחת קלנדרית (מחצות לילה ועד חצות לילה) ייחשבו תמיד ליום עבודה אחד בלבד. 
  
  לדוגמא - מבוטח שעבד שתי משמרות מלאות של 8 שעות כל אחת , כגון:  משמרת בוקר ומשמרת ערב ברציפות , מ 8:00 בבוקר ועד 12:00 בלילה , יום זה ייחשב לו כיום עבודה אחד. רק במקרה בו המבוטח עבד משמרת ערב ומשמרת לילה ברציפות מ 16:00 בצהריים ועד לשעה 8:00 בבוקר, שתי משמרות אלה ייחשבו לו שני ימי עבודה.
   
• ישנה זכאות למענק חלקי אם עבד בתחום החקלאות או אם הפסיק עבודתו שהוכרה כמועדפת בגין מקצוע או מרחק.
   
• הוראת השעה בעקבות משבר הקורונה - מי שהשתחרר מינואר 2020 עד 31.12.20 תוארך התקופה הקובעת שלו לצבירת 150 ימי עבודה לשלוש שנים מהשחרור במקום שנתיים.

הבטחת הכנסה , ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.

• המבוטח עבד כשכיר 150 יום בפועל עד תום שנתיים מיום השחרור משירות סדיר, בעבודה שהוכרה כ^124^ ומופיעה כאחת העבודות המזכות לעניין תשלום המענק 
• המבוטח(עובד יומי / חודשי) עבד במשרה מלאה כמקובל בענף בו הועסק (ככלל, 8 שעות עבודה ביום).
  במקרים בהם היקף העבודה נמוך מ-8 שעות על המבוטח לפנות למחלקה בכדי שהנושא ייבחן על ידם, כל מקרה לגופו.
   

בפניה של מעסיק או חייל משוחרר המבקשים לדעת אם מקום העבודה או תפקידים מסוימים באותו מקום מזכים במענק - יש להנחות אותם לפנות בכתב / פקס למחלקת אבטלה בסניף שבאזור מגוריו.

שים לב - על המבוטח לעבוד 150 ימים בפועל.
• אם במקום העבודה מקובל לעבוד 5 ימים - בעד כל שבוע בו עבד 5 ימים בפועל, יחושב לו 6 ימים לעניין צבירת ימי עבודה.
• לא יילקחו בחישוב ימים שקיבל עבורם מחלה, חופשה (גם בתשלום) או קצבה מהמל"ל כגון: דמי פגיעה/ תאונה אישית/ מילואים. 
• מי ששירת בשירות מילואים במהלך השנתיים שלאחר השחרור משירות חובה, תוארך התקופה בה יוכל לעבוד בעבודה נדרשת כאורך תקופת המילואים שביצע.

אבטלה, הבטחת הכנסה , ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.

1. שירות חובה: על המבוטח להיות משוחרר משירות חובה.
• גם מי שהמשיך בשירות קבע יוכל לממש את זכאותו, 24 חודשים בלבד מחודש השחרור משירות החובה.
• מי ששירת בשירות מילואים במהלך השנתיים שלאחר השחרור משירות חובה, תוארך התקופה בה יוכל לעבוד בעבודה נדרשת כאורך תקופת המילואים שביצע.

שים לב - מסלול שירותם של המתגייסים במסגרת מסלול ישיבות ההסדר הינו רצף של 3 תקופות שירות:
•  שירות ללא תשלום ראשון.
•  שירות ביחידות צה"ל.
•  שירות ללא תשלום שני.
החייל מסיים את שירות החובה לאחר השלמת של 3 תקופות השירות. בהתאם לכך תאריך סיום השל"ת השני נקבע כתאריך השחרור משירות החובה.

2. שירות לאומי:
• 24 חודשי שירות לאומי - לגברים או נשים. 
• מי שהפסיקה את השירות הלאומי לרגל נישואין ובתנאי ש:
   א. השלימה לפחות 6 חודש שירות.
   ב. נישאה תוך 30 ימים מיום הפסקת השירות.
• מי שלא השלים 24 חודשי שירות לאומי, ושירת גם בצבא, ניתן לצרף את תקופת השירות הצבאי כדי להשלים 24 חודשי שירות.

3. שחרור בשל סיבות רפואיות: יכול להיות זכאי כמו כל חייל משוחרר אף אם לא השלים את תקופת השירות שנקבעה בחוק.

4. שחרור מסיבות של אי-התאמה: זכאות המבוטח, תבחן מגיל 20 ומעלה.
 

הבטחת הכנסה, ערעור בבית הדין האזורי לעבודה.

על המבוטח להיות ^12^

ערעור בבית הדין האזורי לעבודה