למצגת בנושא לחץ כאן
- הזכאות למענק תלויה בקיום כל התנאים הבאים:
- מובטל שהוצעה לו עבודה או שמצא עבודה בעצמו.
- עבד 25 ימים לפחות (ימי העבודה לא חייבים להיות רצופים בחודש אחד, ולא חייבים להיות ממעסיק אחד).
- היקף משרה של 50% לפחות.
- שכרו נמוך מדמי האבטלה שהיו מגיעים לו.
- סכום המענק יהיה ההפרש שבין מחצית משכר עבודתו לבין דמי גובה דמי האבטלה שהיה אמור לקבל (בניכוי הכנסותיו מפנסיה/עצמאי, במידה והיו).
- ניתן לקבל את המענק במשך 4 חודשים לכל היותר (100 ימים), ובכל מקרה התקופה לקבלת המענק לא תעלה על הימים המרביים לקבלת דמי אבטלה שהמובטל זכאי להם.
- את התביעה יש להגיש על גבי טופס תביעה למענק למובטל העובד בשכר נמוך (ב/ל 1517)
עובד שהפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך:
- מי שממשיך להיות מובטל וחזר להתייצב בשירות התעסוקה, יוכל להיות זכאי לדמי אבטלה בתנאי שנותרו לו ימי אבטלה וששנת האבטלה עוד לא הסתיימה.
- הפסקת העבודה בשכר נמוך תיחשב להפסקה מוצדקת ולא תישלל הזכאות בעד 90 הימים הראשונים מיום ההפסקה.
- בתביעה חדשה, שהוגשה בתוך 6 חודשים מיום הפסקת העבודה בשכר נמוך, עם תאריך קובע חדש, יחושב השכר היומי הממוצע לפי ההכנסה הקובעת לתביעה שקדמה (שבה השכר הקובע היה גבוה יותר).
שים לב -
- ימי אבטלה ששולמו ב- 30 הימים הראשונים לא יופחתו מימי הזכאות למענק המגיעים לתובע. ימי אבטלה ששולמו לאחר 30 הימים יופחתו ממניין ימי הזכאות למענק.
- הימים שבעדם שולם המענק לא נמנים כימי אבטלה והם אינם מופחתים מיתרת התקופה המרבית לתשלום. לדוגמא: מובטל זכאי ל - 100 ימי אבטלה והוא ניצל 20 ימים, ואח"כ היה זכאי ל- 100 ימי מענק והפסיק לעבוד וחזר להתייצב, הוא זכאי לעוד 80 ימי תשלום כמובן עד לסיום שנת האבטלה שלו.
- אין צורך להתייצב בשרות התעסוקה בזמן קבלת המענק.
נושא