תושב - מי שמרכז החיים שלו בארץ. מרכז חייו מתייחס לביתו, משפחתו, עבודתו, רכושו וכו' ...
בדיקת התושבות נעשית ספציפית לכל גמלה וגמלה, לכן אין הגדרה ממשית לתושבות.
מבחן סובייקטיבי: הצהרת המבוטח האם מרכז חייו הינו בארץ או לא.
מבחן אובייקטיבי: האם ההצהרה קיבלה ביטוי מעשי בפועל.
ביטול תושבות:
מתבצע לאחר בדיקת המצב בפועל, דהיינו – האם נעשו הליכים בפועל לביטול מרכז חייו של המבוטח בארץ, כגון מכירת ביתו, סגירת העסק, בקשת אשרה מהשגרירות וכו'...
על המבוטח למלא טופס שאלון לבדיקת תושבות לשוהה בחו"ל (טופס ב.ל 627), לצרף מסמכים והוכחות על העברת מרכז החיים לחו"ל + אישור שהייה בתוקף למדינה שעובר אליה, ולהגיש את הכל לביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי יוזם ביטול תושבות לאחר 5 שנים של שהייה בחו"ל ללא איתור. במקרים מסוימים הביטוח הלאומי רשאי לבחון תושבות של אדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחו"ל.
במצבים בהם מבוטח מילא שאלון תושבות בסמוך ליציאתו לחו"ל והצהיר על כוונתו להתנתק מהארץ ולהעתיק את מרכז חייו לחו"ל, התושבות שלו תופסק מיום היציאה לחו"ל.
חשוב לציין - אין ביטול תושבות אחורה.
לא כל יציאה לחו"ל מחייבת ביטול תושבות.
לדוגמא: זוג ששהה בחו"ל למטרת לימודים של האישה במשך 6 שנים, ולא נעשתה שום פעולה מצידם על מנת לבטל את התושבות, כשיחזרו עדיין ייחשבו כתושבים יצטרכו למלא שאלון תושבות
במידה והייתה תקופת שהייה ארוכה בלבד, אין בכוחה לבטל את התושבות.
יחד עם זאת לא כל מי שממשיך לשלם דמי ביטוח ייחשב כתושב .
תושב ישראל שחוזר מחו"ל:
מבוטח שרוצה להחזיר תושבות, עליו למלא טופס שאלון לקביעת תושבות לחוזר מחו"ל (טופס ב.ל 628), לצרף מסמכים ואישורים על העברת מרכז החיים לארץ ולהגיש לביטוח הלאומי.
ניתן לקבל תושבות אחורה. יחד עם זאת למבוטח יווצר חוב על הרטרו.
הניסיון שהצטבר עד כה בנושא תושבות מצביע על כך שאחד הדברים המהותיים והחשובים לאוכלוסיית התושבים החוזרים בהסדרת העתקת מרכז חייהם לישראל הוא נושא התושבות בביטוח לאומי בכלל ונושא ביטוח הבריאות בפרט. התהליך החדש נבנה במטרה להקל ככל הניתן על אוכלוסיית התושבים החוזרים. מעתה, יוכלו התושבים החוזרים להסדיר את מעמדם בסמוך למועד החזרה לחיי הקבע בארץ, בעודם בחו"ל (עד 30 ימים לפני חזרתם לישראל).
להלן תקציר התהליך החדש:
1. מילוי טופס מקוון בו מענה על שאלות כן/לא על סיום מרכז החיים בחו"ל.
2. שליחת מייל למבוטח כי הבקשה נתקבלה.
3. הצלבת מועד ההצהרה על תאריך החזרה לארץ מול כניסה בפועל לארץ, המידע מתקבל ממשטרת הגבולות.
4. פתיחת מטלה אוטומטית לפקיד גביה לקבוע תושבות + מטלה לפקיד מרשם הבריאות לשיוך חברות בקופת חולים.
5. שליחת מייל למבוטח על השלמת התהליך + מכתב.
מי אינו יכול להיות תושב:
מי ששוהה בצורה לא חוקית בארץ - לא יכול להיות תושב.
קבוצות אשרה:
קבוצת אשרה א' (1-5):
א'1 – מי שזכאי לתעודת עולה/אשרת עולה לפי חוק השבות (חוק הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה, על פי אשרת עולה).
א'2 – סטודנטים ותלמידי ישיבה המגיעים ללמוד בארץ.
א'3 – כמרים ונזירים הנשלחים ע"י הוותיקן - השהות אינה מרצונם.
א'4 – נלווים לבעלי האשרות (בני זוג ו/או ילדים).
א'5 – סוג אשרה זמני. תושב שטחים שהתחתן עם אזרחית ישראלית, עובד זר שהתחתן עם ישראלית, צד"לנקים.
קבוצת אשרה ב' (1,2,3):
ב' 1 - אשרה לעבוד באופן חוקי לעובדים זרים.
ב' 2,ו3 - אשרת תייר כל עוד שוהה עפ"י אשרה זו לא ייחשב תושב.
שים לב - בעלי אשרות מסוג א/1 א/2 א/4 (הנלווה לבעל אשרה א/2) ואשרה מסוג א/5 יכולים להיות תושבים במידה וקיבלו אשרה זו ושהו בארץ לפחות 183 ימים רצופים או שאינם רצופים. למניין 183 הימים
ניתן לספור גם תקופה של ששה חודשים שקדמה ליום קבלת האשרה, ובלבד שבעל האשרה התגורר כדין בישראל. נתון זה מאפשר להקדים את מועד קביעת התושבות (אך לא לפני יום קבלת האשרה המזכה).
לדוגמא: עובד זר שהגיע לעבוד בארץ עם אשרה ב'1 ואחרי חצי שנה מבקש לקבל תושבות, במידה ויקבל אשרה מסוג א', יספרו במניין 183 הימים גם את התקופה שבה עבד במעמד ב'1.