ניתוק יחסי עובד מעביד – הרחבה

חופשה ללא תשלום:

• חל"ת שלא מרצון (ביוזמת המעביד) דינו כדין פיטורין ובתנאי שהחל"ת לפחות 30 ימים. ( גם במקרה שהמבוטח נמצא בשנת אבטלה בתוקף ונותרו לו ימי זכאות לזכותו.)

• חל"ת מרצון ביוזמת העובד - אין זכאות לאבטלה עבור מי שיצא לחל"ת מיוזמתו החל מה-01.07.2021. 

• מבוטח הזכאי לחל"ת והתפטר תוך כדי שהייה בחל"ת או שסירב לחזור לעבודה בתום החל"ת מסיבה שאינה מוצדקת - דינו כמתפטר ותהיה לו שלילה של 90 ימים מיום ניתוק יחסי עובד-מעביד.

• חובת ניצול ימי חופשה – מי שעומדים לרשותו ימי חופשה לא יוכל לקבל דמי אבטלה בגין ימים אלה גם אם ימי החופשה לא שולמו בפועל.

  שים לב - גם אם יש תביעת אבטלה בתוקף ונותרו ימי זכאות, תקופת החל"ת חייבת להיות לפחות 30 ימים כדי שנכיר במבוטח כמובטל.

חל"ת אחרי לידה מרצון העובדת:

החל מה-01.07.2021 - אין זכאות לאבטלה למי שיצא לחל"ת שלא מיוזמת המעסיק.
 
 

• פרישה מעבודה ביוזמת המעסיק – דינה כפיטורין. אם העובד פרש לאחר הגעה לגיל 67 – אין זכאות כיוון שאינו מבוטח בביטוח אבטלה.
• פרישה מעבודה ביוזמת העובד – דינה כהתפטרות ותהיה שלילת תשלום דמי אבטלה במשך 90 הימים מיום הפרישה. אם ישנן נסיבות מוצדקות להפסקת העבודה (כמו בהתפטרות מוצדקת) ניתן להכיר בזה כפרישה שלא מרצון ולא תהיה שלילה של דמי אבטלה למשך 90 ימים.
• פרישה מעבודה של נשים בגיל 62 – דינה כהתפטרות ותהיה שלילת תשלום דמי אבטלה במשך 90 הימים מיום הפרישה אלא אם כן ישנן נסיבות מוצדקות להפסקת עבודה (כמו בהתפטרות מוצדקת) ניתן להכיר בזה כפרישה שלא מרצון ולא תהיה שלילה של דמי אבטלה למשך 90 ימים.

שנת שבתון למורים אינה נחשבת לניתוק יחסי עובד - מעביד​

מובטל עד גיל 40 המגיש תביעה שניה לאבטלה תוך 4 שנים. במהלך 4 שנים מתחילת שנת האבטלה הראשונה יהיה זכאי ל180% מכלל הימים המרביים בכל תקופות האבטלה.
• אם במהלך שנת אבטלה חלפו 4 שנים מהיום הקובע של שנת האבטלה הראשונה (הסתיים הבלוק), יהיה זכאי המובטל למלוא יתרת הימים המרביים (ולא כמובטל חוזר).

שים לב –

• כל תקופה של 4 שנים (בלוק) נספרת מתאריך קובע, לכן יתכנו מצבים בהם הסתיים הבלוק באמצע שנת אבטלה והמבוטח יוכל לנצל עד סוף שנת האבטלה את יתרת הימים המגיעים לו במלואם (לפני ההפחתה בגלל הבלוק).
• במקרה בו יחול שינוי במצבו האישי של המבוטח (כגון שינוי בגיל, מספר התלויים וכו') שעשוי להגדיל את מספר ימי הזכאות המירבי לאבטלה, יחול שינוי במכסת ימי הזכאות על פני כל הבלוק גם במידה והמובטל סיים את מכסת 180% מימי זכאותו.
• מיצוי זכויות - מבוטח שניתנה הגדלה במספר ימי הזכאות שלו (עקב שינוי במצבו האישי) והבלוק טרם הסתיים; במידה והתביעה עדיין בתוקף, יש לו האפשרות לחזור להתייצב ובכך לנצל את יתרת הימים שנוספו לו. במידה והתביעה אינה בתוקף אך טרם הסתיים הבלוק וחל גידול במספר הימים, יש להנחותו להגיש תביעה לדמי אבטלה (במידה וצבר שוב תקופת אכשרה) ולהתייצב מחדש בלשכה כדי לנצל את יתרת הימים.

מבוטח שעבד בשני מקומות ופוטר מאחד אך ממשיך לעבוד בשני, זכאותו לדמי אבטלה תיבדק בהתאם לחודשי עבודתו אצל שני המעסיקים עד למועד הפסקת העבודה מהמעסיק ממנו פוטר, וכן דמי האבטלה יחושבו על בסיס הכנסותיו (משני המעסיקים) בששת חודשי העבודה האחרונים שקדמו להפסקת העבודה, ומדמי האבטלה ינוכו הכנסותיו מהמעסיק אצלו ממשיך לעבוד.

כל האמור לעיל תקף גם למי שהוצא לחל"ת ביוזמת המעסיק, וכמובן שאם/כאשר המבוטח יחזור לעבוד אצל המעסיק ממנו פוטר/הוצא לחל"ת, זכאותו לאבטלה תישלל מיום החזרה לעבודה.

שים לב - גם אם המבוטח טוען שהוא כביכול "אינו זמין לחפש עבודה בלשכה משום שהוא עובד" - עדיין חובה להסביר לו שהזכאות לתשלום מותנית בהתייצבות בלשכה ובאף מצב אין לומר למבוטח שהוא "לא יהיה זכאי לאבטלה" - אלא להנחות אותו להתייצב בלשכה כנדרש, להגיש את התביעה ולהסביר שתביעתו תיבדק.

במצבים הבאים התפטרות עקב הפחתת שכר עשויה להיחשב להתפטרות מוצדקת:
א. המעסיק הפחית את שכר העובד ב- 10% או יותר.
ב. המעסיק הפחית שכרו של עובד לסכום שהוא מתחת לשכר מינימום, אף אם מדובר בהפחתה נמוכה מ 10%.
ג. שינוי פיזי של מקום העבודה אף על ידי אותו מעסיק או החלפת מעסיק.
ד. שינוי מוחשי בתנאי העבודה כגון: לקיחת סמכויות, פגיעה בתפקיד (גם אם אין פגיעה בשכר), הפחתת תוספות שכר, ביטול רכב צמוד וכו'.
ה. הפחתת שכר גם עשויה להיחשב כמצדיקה התפטרות אם היא נעשית באופן מתמשך ולא חד פעמי.
שים לב - ההחלטה האם מדובר בהתפטרות מוצדקת או לא - היא של פקיד תביעות אבטלה בלבד, ואין לתת חוות דעת למבוטח בנושא.

משוחרר מצבא קבע זכאי לתשלום דמי אבטלה בתנאי שעונה על תנאי הזכאות ככל מובטל.

סיום חוזה העסקה דינו כדין פיטורין והמובטל יוכל להיות זכאי לאבטלה כבר מהחודש הראשון. 

חייל בשירות סדיר ושירות לאומי / אזרחי - אינו עונה להגדרת מובטל ולכן אינו זכאי לאבטלה במהלך תקופת השירות (וזאת למרות שלאחר סיום השירות, חודשי השירות יכולים להוות חלק מתקופת האכשרה לאבטלה).

מובטל הלומד כסטודנט - מעמדו ייבחן בשירות התעסוקה בהתאם למוכנותו לקבל כל עבודה.

אי-מתן הודעה מוקדמת בטווח של עד 30 ימים מיום הפסקת העבודה - נחשבת לתקופה שבה עדיין מתקיימים יחסי עובד מעביד ועל-כן בתקופה זו אין זכאות לאבטלה. 
  
שים לב -
- תקופה זו תיחשב לחלק מתקופת האכשרה לעניין אבטלה ויבוצע ניכוי דמי ביטוח מהתשלום שהעובד יקבל מהמעסיק על אותה תקופה.
- במידה ותקופת התשלום עולה על 30 ימים התקופה העודפת תיחשב לחלק מפיצויי הפיטורין ולא תיחשב לחלק מתקופת האכשרה.
- תאריך ניתוק יחסי עובד מעביד, מבחינת ביטוח לאומי, יהיה היום האחרון לתקופת התשלום בגין אי-מתן ההודעה המוקדמת שהמעסיק מחוייב לפי חוק לשלם לעובד (גם אם בפועל שילם עבור תקופה נוספת) 
  או מתום 30 ימים מתחילת ההודעה המוקדמת (המוקדם מביניהם).
- במידה והשכר בתקופת "אי מתן הודעה מוקדמת" נמוך מהשכר הרגיל, תקופה זו לא תילקח כחלק מהבסיס  לצורך חישוב דמי האבטלה (בהתאם לשיקול דעתו של פקיד התביעות).

הגדרות:

• הודעה מוקדמת – הכוונה היא לתקופה בה המעסיק מודיע מראש לעובד מתי הוא יסיים את עבודתו, ובכל התקופה הזו העובד ממשיך לעבוד ולקבל שכר.
• אי מתן הודעה מוקדמת -  הכוונה היא למצב בו המעסיק מפטר את העובד לאלתר מבלי להודיע לו מראש לפי התקופה המוגדרת ב"חוק הודעה מוקדמת", ולכן עליו לפצות את העובד ולשלם לו שכר בגין התקופה שהיה אמור להודיע לו מראש ולא עשה זאת.